קזבלנקה היא עיר המשלבת בתוכה ישן וחדש. לצד בנייה צרפתית מעוטרת, ניצבים מבנים עתיקים הבנויים בסגנון אנדלוסי. בכדי לבקר באתרי התיירות בעיר, ידרשו לכם יומיים שלמים ואף שלושה.
בכתבה הבאה, ריכזנו עבורכם חמישה מאתרי החובה בעיר, שבהם תוכלו לבקר באופן עצמאי או באמצעות סיור העיר של מרוקו לג'נד.
כיכר מוחמד החמישי
נקראת פלאסה מוחמד אלח'אמיס, ויש הקוראים לה גם כיכר האומות המאוחדות, היא הדוגמה המרשימה ביותר במרוקו לאדריכלות מוסלמית צפון אפריקנית המשולבת בארט דקו צרפתי. את מתחם בו עומדים זה לצד זה בית העירייה, בית המשפט ובית הדואר, עיצב האדריכל הצרפתי ג'וזף מאראסט בשנת 1916.
בית הדואר נבנה בשנת 1918 וחזות הבניין מורכבת מצורות עגולות ומרובעות. מקרוב, תוכלו לחזות במוזאיקות המצויינות שלו. יש בו קירות טיח (סטוקו) רבים ומעקי עץ מברזל מחושל, וכן רצפות יפהפיות מכוסות באריחים. הכניסה חופשית. במרכז הכיכר גן ובו מזרקה, סביב הכיכר מרוכזים משרדי הממשל: בחזית הכיכר בית העירייה, המכונה בלאדייה וצמוד אליו מגדל השעון המתנשא לגובה של 50 מטרים. בצלעו האחת בית המשפט הבנוי סביב חצר פנימית, מעוטר בפיתוח עץ וסטוקו ובולט בו הצבע הירוק. חזיתו מרשימה ביותר ואפשר גם להיכנס לחצרו ולהתרשם מהעבודות העדינות והמרשימות המעטרות את קשתותיו ושעריו. לצדו צמוד בית הדואר. בין בית המשפט ובית העירייה, קצת מאחור, נמצא בית הקונסוליה הצרפתית, שדגל צרפת מתנוסס מעליו בגאון, ובחזיתה פסלו של המרשל הצרפתי הובר ליוטה, שהיה הנציב העליון הראשון של צרפת במרוקו (1925-1912), והיה ממעצביה של מרוקו המודרנית. לזכותו יש לזקוף את קזבלנקה כמות שהיא היום. מול בית העירייה נמצא משרד הימייה המרשים, שבחזיתו מוצב עוגן ענק. חיילים שומרים על הכניסה ואוסרים על הצילום. בצלע שמול בית המשפט נמצא מקום המפגש העממי, הנקרא בפי כל כיכר היונים. במרכז הרחבה מזרקה, ומאות יונים הומיות המבקשות שתאכילו אותן. זוהי הכיכר העממית הפופולרית. אנשים באים לשבת בגן שבמרכז הכיכר, להאכיל את היונים ולהשתעשע איתן. כמובן שהג'ראבא (או שראבא, מוכרי המים) בלבושם הצבעוני והליצני משהו, אינם נעדרים גם מכאן.
בית הכנסת בית אל:
בתי הכנסת במרוקו הוקמו ותוכננו בהשראת האדריכלות המקומית, נבנו באמצעות שימוש בחומרים מקומיים, והשפה העיטורית של האביזרים השונים ושל תשמישי הקדושה הושפעה אף היא מהסביבה הגיאוגרפית והחברתית הקרובה. האומנים והאמנים היו אנשים מקומיים, חלקם אף לא יהודים, שעבדו בעבודה סיזיפית כדי לעטר את קירות בתי הכנסת בעיטורים שונים ובתשמישי קדושה שעברו כמסורת מדור לדור. בתי הכנסת בערים היו משפחתיים ושכונתיים ובשל כך גם לא מאוד גדולים או מפוארים. הכניסה אליהם הייתה מוסתרת, מאחת הסמטאות, ללא היכר חיצוני.
בית כנסת בית אל ממוקם במרכז העיר קזבלנקה שבמרוקו. נחשב לאחד מבתי הכנסת הגדולים והמפוארים ביותר במרוקו. הוא הוקם בשנת 1949 על ידי יהודי ממוצא אלג'יראי ושופץ מחדש בשנת 2006. הוא ידוע במיוחד לאור חלונות הויטראז' המפוארים המייצגים את 12 השבטים. הרב יאשיהו פינטו הקים בקזבלנקה את ישיבת "שובה ישראל", הממוקמת בהיכל בית הכנסת המפואר בית אל ובה לומדים רבנים, המתמקצעים בהלכות שחיטה, כשרות ומילה, וזאת בעקבות בקשת הקהילה היהודית במרוקו לחזק את הרוח בפרט בכל הקשור לכשרות הבשר והמזון.
מסגד חסן השני:
מסגד זה הוא ללא ספק המונומנט המזוהה ביותר עם העיר קזבלנקה ואולי עם מרוקן כולה. בניית המסגד החלה ב-12 ביולי 1986 מתוך כוונה לסיימה תוך שלוש שנים לקראת יום הולדתו השישים של המלך חסן השני אך בפועל התארכה הבנייה בעוד 4 שנים והסתיימה בשנת 1993. זהו המסגד השלישי בגודלו בעולם, אחרי מכה ומדינה שבערב הסעודית, ומיקומו הגיאוגרפי מעמיד אותו גם כמבצר הראשון או האחרון בארצות האיסלם, בהתאם לכיוון ההגעה ממזרח או ממערב.
מדובר באחד המסגדים המודרניים והיפים ביותר בעולם הערבי ייחודו של המסגד נובעת מכך שהוא בנוי על מימי האוקיאנוס האטלנטי, כך שהמתפללים יכולים לראות את הים מבעד לרצפת הזכוכית השקופה. לכך יש הצדקה דתית מפסוק מהקוראן, לפיו "כס מלכותו של אללה הוא על המים". התכנון עצמו נעשה על ידי האדריכל הצרפתי מישל פינזו,ידידו הקרוב של המלך, שהצהיר כי יהיה זה הפלא החדש בעולם האסלאם.
המסגד נחשב לאחד המונומנטים הדתיים האדירים והמפוארים שנבנו בעולם המוסלמי במאה ה-20. הקמתו עלתה כחצי מליארד דולר ובנייתו התאפשרה במימון כספי המיסים של תושבי מרוקו – מוסלמים, יהודים ונוצרים כאחד.
חובוס:
חובוס היא שכונה שנבנתה על ידי פועלים מרוקנים שהציפו את קזבלנקה ביוזמה צרפתית. המקום בנוי בסגנון מסורתי כאשר בלבו שוק גדול, צבעוני ותוסס. השוק מגוון ויש בו מכל טוב כולל כלי נחושת, בגדים אתניים, מתנות ועבודות יד של אומנים שונים, וכן מזון, תבלינים, אזור גדול המוקדש לפירות יבשים ואחריו אזור המוקדש לג'לאבות, השמלה המרוקנית שכל הנשים וחלק מהגברים לובשים. בחובוס שני מסגדים, מסגד מולאי יוסף ומסגד מוחמד החמישי. לפני התפילה אפשר לראות גברים יושבים עם דלי מים קטן ומבצעים את טקס הטהרה. צמוד לחובוס נמצא מתחם ארמון המלך, שכרגיל מוקף שטחים נרחבים של גנים, כשהארמון עצמו צנוע ומוסתר. חיילים ושומרים רבים ניצבים בשעריו חומת הארמון
המלאח:
המלאח הראשון הוקם בפס ב-1438, ואחריו במקנס, ברבאט ובשאר ערי מרוקו. המלאח היה שכונה תחומה בחומות ובדרך כלל היו לו שתי כניסות שער – “באב”, על מנת ליצור הפרדה של היהודים מהתושבים המוסלמים, לצורכי הגנה מפני פרעות אנטי יהודיות, גביית מיסים מהתושבים המרוכזים במלאח, או הגנה על ידי המלך, לכן המלאח על פי רוב שכן בקרבת הארמון ומוסדות השלטון. כיום מיושב המלאח על ידי מקומיים מוסלמים והסיור בו הוא חוויה שאסור להחמיץ. כדאי לטייל בסמטאות המלאח בשעות הבוקר המוקדמות, עוד לפני שהוא עמוס לעייפה במקומיים ובתיירים, לשתות תה מרוקאי מתוק באחד הדוכנים ולטעום מה"ספינג' " המפורסם. לאחר מכן, כדאי לגשת אל השוק במקומי הסמוך לבאב אל סולטן ולערוך בו קניות של מזכרות מקומיות.